תזרים מזומנים

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. התמונות להמחשה בלבד.

 

"איזה חוצפנים!" אמרה וזרקה בכעס את הסלולארי שלה על הספה. "זו הפעם המי יודע כמה שאני משאירה הודעה והירדנה הזו מתעלמת ממני". רחלי רתחה בזעם! היא למדה הרבה מאד קורסים באוניברסיטה ובבצלאל אבל אף שיעור לא הכין אותה להתמודדות מורטת העצבים ולתופעות חצופות הרווחות במשק הישראלי...

 

אחרי טיול למזרח, ואחרי שנים רבות של לימודים ועבודות מלצרות רחלי סוף כל סוף פתחה סטודיו קרמיקה משלה. בהתחלה מכרה עבודותיה בבית, בבזארים ושווקי רחוב אבל לאחרונה, אחרי מספר חודשים של עבודה קשה, היא הצליחה להכניס את הסחורה שלה למדפי הרשתות הגדולות של כלי בית ועיצוב. המוצרים שלה אומנם קצת יותר יקרים מהיבוא הסיני אבל האיכות הגבוהה והעיצוב המדהים יצרו ביקוש. "איזה כיף לי" היא כבר יכלה לדמיין את האימפריה והסניפים שיום אחד אולי יהיו לה ברחבי העולם, פשוט אושר.

 

הכל הלך נפלא אל מול הקניינים של רשתות השיווק אשר העריכו את ייחודה, אבל במחלקת הנהלת החשבונות של אותן חנויות הכלבו לא ממש התרגשו מעוד צעירונת כמוה. כך התוודעה רחלי לראשונה לתופעה של "תוציאי לנו חשבונית עכשיו אבל אנחנו נשלם לך רק עוד שלושה חודשים" וגם "מצטערת חמודל'ה אבל אנחנו משלמים רק אחרי שהסחורה שלך נמכרת, ורק אז את נכנסת לערימת הספקים שמחכים שוטף פלוס שלושים. לא מתאים לך? טוב, לא רוצה - אל תיקחי..."

 

יש לה ברירה? רחלי הרי רוצה שהכלים שלה ימכרו בחנויות הכי גדולות, וחוץ מזה, איך היא תגיע לקהל לקוחות בלי התיווך של החנויות האלה? מה היא תפתח חנות בעצמה כדי להציג את מרכולתה? ממש לא! הרי היא רוצה לעצב, לא לעבוד במכירות כל היום...

 

"טוב, יהיה בסדר" הפטירה והוציאה חשבוניות- מס לכולם. ריח ההצלחה סחרר את ראשה והיא הייתה נחושה לשמור על אופטימיות שהכל יהיה בסדר!

 

בו במקום רחלי שלחה גם פקס למפעל ממנו היא רוכשת חומרי גלם לעבודתה. הפעם היא עשתה הזמנה ענקית של חומרי גלם. גרשון מהמפעל התקשר אליה מופתע: "תשמעי, רציתי לוודא שלא טעית בכמויות שרשמת בהזמנה. זה פי 20 ממה שאת בדרך כלל לוקחת." רחלי בעליזות מסבירה לו "גרשון, איזה יופי ששמת לב! אתה לא מאמין מה קורה... זה פשוט חלום! קיבלתי הזמנה ענקית לייצר לקראת החגים..." והסבירה ששלוש הרשתות הגדולות סגרו איתה הזמנות לסניפים בכל הארץ במהלך הימים האחרונים "אבל... גרשון, רק דבר אחד שכחתי להגיד לך. חלק ישלמו לי שוטף פלוס שלושים וההזמנה הגדולה ביותר זה פלוס תשעים... אז.. אממ אני אוכל לשלם לך רק אז?" גרשון הסביר שבימים הקרובים עליו להזמין עוד חומרי גלם מאיטליה ויהיה עליו לשחרר סחורה מהמכס כך שהקרדיט שהוא נותן לה זה מקסימום חודשיים מהיום. רחלי הבינה שאין ברירה ואישרה בחתימתה את ההזמנה.

 

עם מלאי אדיר של חומרי עבודה ותקווה לעתיד מזהיר היא הסתגרה בסטודיו כדי לייצר עוד כלים. ההזמנות לקראת החגים החלו זורמות ורחלי עבדה מבוקר עד ערב בכדי לעמוד בביקוש. זה בעצם הכיף האמיתי שלה בחיים, לעצב ולברוא בין שתי ידיה משהו חדש שאנשים ייהנו ממנו שנים רבות.

 

 

"כשיתחילו להגיע הצ'קים אקח לפה אסיסטנט שיסחב קצת במקומי ושיכין לי תערובות, כרגע גדול עלי לשלם עוד משכורת... אבל אוטוטו..." חשבה לעצמה ומייד עלה בדעתה שהימים חלפו בעודה סגורה בסטודיו והכסף שלה בחלקו היה צריך כבר להגיע. "מחר על הבוקר ארים טלפון להנהלת החשבונות לברר מה קורה עם זה." כשהתקשרה הבטיחו לה בהנהלת החשבונות לשלוח צ'ק תוך ימים.

 

עברו הימים ונכנסו החגים ולמרות שהעבודות שלה נחטפו מהמדפים בסערת הקניות של החג, והיא כבר הייתה אמורה לקבל תשלום על עבודתה- עדיין שום צ'ק לא הגיע. "כולם בחופשה תתקשרי אחרי החגים" ענתה המזכירה והסבירה איך זה שבשלוחה של הנהלת החשבונות לא עונים.

 

המצב של רחלי נהיה לחוץ ומסוכן כי את כל הרזרבות הצנועות שהיו בחשבון הבנק כבר הוציאה על תשלומי שכ"ד של הסטודיו, מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי. החשבוניות הגבוהות שרשמה לחנויות הכלבו הכניסו אותה להתחייבות כספית גבוהה מול רשויות המס. "איתם אני לא מסתבכת" חשבה בלבה ושילמה מיסים על כסף שעדיין לא נכנס לחשבון הבנק שלה. כשהתקשר גרשון מהמפעל בתום חודשיים וחצי לשאול איפה שכרו היא הבינה שהיא בבעיה אמיתית. אין לה פרוטה!

 

"גרשון, תשמע... אני מצטערת אבל זה ייקח עוד כמה ימים, אני עובדת על זה... אני יודעת שהבטחתי, לא שכחתי אותך... זה פשוט בעיה זמנית עם התזרים מזומנים..."

 

את הטלפונים הבאים של גרשון רחלי כבר סיננה. "אין לי מה להגיד לו גם ככה" ניסתה להצדיק ולתרץ לעצמה. "עדיף שאני פשוט אתקשר לירדנה ואראה אם נשלח הצ'ק, או שאני לא יודעת מה אני עושה לה..." ירדנה מהנהלת החשבונות של הכלבו שוב לא ענתה בשלוחה שלה וגם הלכה הביתה מבלי להחזיר צלצול. כך גם שאר הלקוחות שעיכבו תשלומיהם.

 

רחלי מצאה את עצמה מבזבזת את זמנה בטלפונים עקרים לחנויות והתשובות כמו: "עוד מעט", "כבר חותמים על צ'ק", "צריך עוד חתימה של המנהל והוא חוזר מחו"ל עוד שבוע..." היו מנת חלקה היומית. בינתיים על שולחן האוכל בביתה נערמות מעטפות שהיא מפחדת לפתוח. היא לא רוצה לדעת מה כתוב במעטפה של חברת החשמל, של בזק, משהו שנראה כמו דרישה לאגרת מים וארנונה והגרוע מכל... מכתב עם הלוגו של גרשון מהמפעל.

 

זה כבר כמה ימים שהיא חדלה לייצר בסטודיו, כי מה הטעם לעבוד בחינם? ולמי יש ראש ליצירתיות כשאין כסף לשלם את הארנונה...כנראה שהיא תמימה מדי ואין לה את היכולת להצליח בחיים חשבה לעצמה. חבל שלא למדה מקצוע אחר, או אולי הכי בטוח למלצר באיזה מקום ולשכוח מחלומות לא מציאותיים...

 

באותו ערב כשיוני אחיה התקשר לשאול מה נשמע, הוא שמע מרירות לא אופיינית בקולה של אחותו: "הם לא מתביישים? החנויות האלה הכניסו לקופה שלהם עשרות אלפי שקלים מהכלים שלי בחג ואני צריכה להסתובב כמו קבצנית! אם הייתי שכירה שלהם הייתי יכולה לתבוע על הלנת שכר, אבל בתור עצמאית אין לי שום זכויות... ועכשיו החולה נפש הזה גרשון מהמפעל משגע אותי ו..." יוני אחיה פתאום חש צורך להתפרץ לשטף הקיטורים :

"מה זאת אומרת גרשון מהמפעל חולה נפש? את עובדת איתו מלא זמן והוא מת עלייך... מה קרה?"

 

רחלי נהייתה כולה אדומה ובלבה שמחה שיוני לא יכול לראות את פניה דרך הטלפון "תראה...הוא באמת היה מדהים, אבל עכשיו הוא משגע אותי...שולח לי מכתבים מעו"ד..."

 

"אבל למה???" הקשה יוני...

 

"למה?! כי לא שילמתי לו והתעלמתי מהטלפונים שלו מספר שבועות... אוף!!! יוני אני כל-כך מתביישת בעצמי... ". יוני כבר לא הבין מילה כי הכל נאמר דרך מסך של בכי ויבבות.

כשלא הצליח להרגיע אותה דרך הטלפון שכנע אותה יוני שתכנס למונית ותבוא אליו עכשיו. יש לו רעיון איך לעזור לה לצאת מהבלגן.

 

רחלי הופיעה אצלו תוך זמן קצר נפוחת עיניים "יוני, תמיד אמרו שאני מרחפת!" היא התייפחה ושלחה יד לטישו "אני כנראה באמת לא בנויה להחזיק עסק. תראה איך הסתבכתי..."

 

"אל תגזימי! עשית פה כמה טעויות.. אבל אפשר לסדר את זה" חייך יוני בקוליות.

 

 

אחרי שאחותו נרגעה קצת הוא אמר: "יש לי פה משהו מעניין שאני רוצה להקריא לך מתוך החוברת הדרך אל האושר® זה מהפרק שנקרא 'היה ראוי לאמון' ותקשיבי טוב:

 

'אדם נתון בסכנה אלא אם כן יש לו בטחון באמינות של אלה הסובבים אותו. כאשר אלה שהוא סומך עליהם מאכזבים אותו, יכול להיכנס בלבול אל חייו, ואפילו הישרדותו יכולה להיות בסכנה'.

 

המצב הזה מוכר לך?"

 

רחלי הרגישה שהכתוב מדבר אליה. "ברור שמוכר לי! אני סמכתי על החנויות שישלמו כמו שסוכם, קרעתי את עצמי בעבודה כמה חודשים והנה נכנס לחיי בלבול ואני בקושי שורדת. איך אני אמורה לשרוד אם במקרה הטוב רק אחרי חצי שנה אני אקבל שכר על מה שאני מייצרת?"   

 

יוני הנהן והמשיך לקרוא בפניה והיא הייתה קשובה עד שהגיע לפסקה האחרונה:

 

 "לעולם אין לאפשר לאדם לתת את מילתו מתוך קלות ראש. יש לעמוד על כך שכאשר הבטחה ניתנה, חייבים לקיימה. חייו של אדם יכולים להשתבש מאוד בנסותו להתחבר עם אנשים שאינם מקיימים את הבטחותיהם. זה אינו עניין של מה בכך.

 

הדרך אל האושר קלה הרבה יותר עם אנשים שאפשר לבטוח בהם."

 

יוני הניח בצד את החוברת והביט אליה "מה קורה אחותי?"

 

רחלי סמוקת פנים ניתקה מבטה מהחלון: "אני גם לא ראויה לאמון, יוני. הבטחתי לגרשון מהמפעל לשלם תוך חודשיים והנה עשיתי לו בדיוק את כל הטריקים המסריחים שעושים לי. הלקוחות לא שילמו לי ובגלל שלא היה לי כסף הפכתי להיות בדיוק כמוהם. ומה הוא אשם בכל זה? סתם פגעתי בו."

 

"אני שמח שאת רואה את זה" אמר בעדינות.

 

"אבל אני קולטת שזה לא רק הקטע של הכסף, אני פשוט הרשיתי לעצמי להפר הבטחה. יכולתי לפתור את הבעיה בדרכים שונות, מה, לא הייתי יכולה לעשות מאמץ אקסטרה ולמכור ללקוחות פרטיים כמו שהייתי עושה פעם? או להקים לזמן קצר דוכן בשוק עבודות היד כדי להרוויח כמה לירות במזומן? או אפילו למלצר קצת בערב עד שאתייצב וגם... אם הייתי מבקשת ממך לפני חודשיים לעזור לי- לא היית מלווה לי את הסכום עבור גרשון?"

 

"הייתי מלווה לך ברצון"

 

"ואם עכשיו אבקש?..." יוני כבר קם לחפש את פנקס הצ'קים שלו... "כמה בדיוק אמרת שאת חייבת לו... ולחברת החשמל ולכל השאר?"

 

רחלי החליטה באותו ערב שגם אם הלקוחות שלה לא עומדים במילתם, זה לא אומר שגם היא לא תעמוד במילתה.

היא ראתה שמספיק שאדם אחד מפר את הכלל הזה כדי ליצור שרשרת של נזקים לאחרים. במקום לאמץ את ההתנהגות הלא תקינה של ירדנה ודומותיה, היא תנסה לתקן אותן וקודם כל את עצמה. "צריכים לעקור את ההרגל המגונה הזה בחברה שלנו, של לא לשלם בזמן לספקים כי זה מכניס להמון מתח והורס לאנשים את הבריאות. ואם כל אחד ייקח אחריות אישית התופעה הזו תקטן, זה ברור לי לגמרי" הסבירה רחלי לאחיה.

 

יוני הלווה לה את הסכום עבור גרשון מהמפעל ושאר החובות הדחופים. הוא אמר שהוא לא לחוץ וברגע שהחנויות הענקיות ישלמו לה היא תוכל להשיב לו את ההלוואה.

 

על הבוקר רחלי התייצבה בסניף הדואר ושלחה לגרשון חבילה עם הצ'ק, עם מכתב התנצלות, עם פסלון קטן מעשיה ידיה כפיצוי ועם עותק של החוברת הדרך אל האושר. היא כתבה במכתב ההתנצלות שמעתה היא עומדת לפעול מולו על פי הערכים שבחוברת ושהיא מקווה שהוא סולח ומסכים להמשיך לעבוד יחד. היא יצאה מסניף הדואר וחשה הקלה מיידית. "איזה כיף!!!". המועקה שרבצה עליה שבועות עפה בשנייה.

 

מהדואר רחלי חזרה לסטודיו וכתבה מכתבים לכל החנויות שחייבות לה. במכתב היא ציטטה את אותם הקטעים שהיא קראה מהחוברת וביקשה מהלקוחות לשלוח לה במיידי את הכסף. יוני נתן לה מס' העתקים של החוברת הדרך אל האושר בפגישתם אמש, כך שהיא הכניסה כעת לכל מעטפה גם עותק של החוברת הדרך אל האושר "גם אם זה לא יעזור- זה בטח לא יזיק" חשבה. בעודה מדביקה את המעטפות, היא שומעת רשרוש מכתבים בתיבת הדואר של הסטודיו: שני צ'קים הרגע הגיעו!.

 

רחלי חייכה לעצמה וידעה שהיא כבר נמצאת בדרך אל האושר... היא יודעת איזה שוליים שומרים על הדרך ומה מביא לאובדנה. יש לה ביד חוברת קטנה, שהינה מדריך הגיוני לחיים טובים יותר. זה לא מיסטיקה, זה פשוט הגיון. "ובחיי! זה באמת עובד!!!" אמרה ומיששה את שני הצ'קים השמנים...

 

 

זהו סיפור שמבוסס על מקרה אמיתי. פרטים מזהים של גיבורי הסיפור שונו כדי להגן על פרטיותם אך מהות הסיפור לא שונתה כהוא זה.

 

כדי ליצור סביבה בטוחה והוגנת סביבך כדאי גם לך, לקרוא את החוברת

הדרך אל האושר-מדריך הגיוני לחיים טובים יותר,

ולהעביר את המסרים האלה לסובבים אותך...

 

 

ניתן להזמין ללא תשלום חוברות הדרך אל האושר

והרצאה (לעסקים, בתי ספר, חוג בית וכו') המבוססת על חוברת זו!

 

להזמנה שלח/י מייל חוזר

או צלצל/י 03-5163976

 

 

© 2007 The Association for Prosperity and Security in the Middle East. All Rights Reserved. Grateful acknowledgement is made to L. Ron Hubbard Library for permission to reproduce selections from the copyrighted works of L. Ron Hubbard. THE WAY TO HAPPINESS and the "Road & Sun" design are trademarks and service marks owned by L. Ron Hubbard Library in the USA and in other countries (trademark registrations issued and other registrations pending) and are used with permission.

 

נא רשום "הסר" בנושא להסרה. תודה